כיצד להשתמש נכון ויעיל במערכות החדשניות שלפתחנו ?

איך להיות “משתמש חכם” בעולם שהולך ומתמלא בטכנולוגיות מתקדמות? מהי הסיבה שבגללה אנחנו לא מאמינים לווייז, למרות שברוב המקרים הוא יכול לחסוך לנו זמן יקר? האם אנחנו יכולים להיות בכמה עולמות במקביל, ומה זה עושה לגמישות המנטלית שלנו? שעון לריצה – מועיל או מזיק לנו? ואיך לעזור לעובדים בארגון להסתגל למערכת חדשה? – הספר “למי קראת משתמש“, מאת  ד”ר נירית גביש, משיב על שאלות אלה, ועל רבות אחרות. ד”ר גביש,  ראשת המחלקה להנדסת תעשיה וניהול במכללה, חוקרת ומרצה בכירה, כתבה את תובניותיה כשמאחוריה עשרות שנות ניסיון בתחומי הנדסת גורמי האנוש וחוויית המשתמש. בגלל שהיא “משלנו” מיהרנו לראיין אותה ושאלתנו הראשונה אליה היתה: מדוע, בתוך כל עומסי חייה, החליטה בכל זאת לכתוב את הספר.   

“רציתי לשתף את הציבור הרחב בממצאים המרתקים של המחקר המדעי, שיכולים לסייע לנו להיות ‘משתמשים חכמים’ בעולם של טכנולוגיות מתקדמות”, מסבירה ד”ר גביש. “מסתבר שהאינטואיציה שלנו לא תמיד עובדת! כאן המחקר בא לעזרתנו ומספק לנו תובנות לגבי השגיאות ששוגים מתכנני המערכות וגם אנחנו, ואיך נכון וכדאי לנו להשתמש במערכות טכנולוגיות”.

בספר החדש בחרה ד”ר גביש להציג מספר סוגיות מרכזיות של שימוש נכון במערכות שרלבנטיות לכולנו. הספר מדבר על השאלה איך להשתמש במידע שמקבלים מהמערכות בצורה שתעזור לנו גם לתפעל את המערכות וגם לרכוש כישורים שונים. הוא עוסק בנושא שימוש נכון במודלים מנטליים, שהם הייצוגים של המערכת שנבנים בראשו של המשתמש ­­– מה שאנחנו חושבים על המערכת שאנחנו עובדים איתה והנחות שגויות שאנחנו מגיעים איתן מראש ואשר שמפריעות לנו בשימוש במערכת. 

הספר מציג את האופן שבו אנחנו משתמשים במערכות כדי לקבל החלטות  ושואל לא מעט שאלות חשובות: למשל, האם אנחנו נותנים מספיק אמון במערכות ובהמלצות שלהן או שמא להיפך, נותנים יותר מדי אמון? בנוסף, איך לא, עוסק הספר בהרחבה בעולם החדש שהולך וצומח לכולנו ממש מתחת לאף – מערכות מציאות מדומה, מציאות רבודה ווירטואליות וכיוצא באלו מציאויות מומצאות וייחודיות, שלא היו כאן בעבר.

“אנחנו מוקפים במערכות טכנולוגיות שאנו משתמשים בהן באופן יום־יומי”, מסבירה ד”ר גביש. “זה יכול להיות הטלפון הסלולרי שלנו, המחשב הנייד, אתר האינטרנט של המכולת, פנגו, מעלית, האוטו שלנו, או מכונה במפעל. אבל האם המערכות הטכנולוגיות מותאמות לנו המשתמשים? כפי הנראה לא כל־כך. לפעמים אלו מתכנני המערכות שלא מצליחים לתכנן מערכת יעילה וקלה לתפעול עבורנו, אבל לעיתים אלו אנחנו בעצמנו, בגלל דעות קדומות ואמונות מוטעות שמונעות מאיתנו להשתמש במערכת בצורה מספיק טובה”.

הספר נותן גם תשובות או רק שואל שאלות?

ד”ר גביש: הספר בא לתת עצות והנחיות מעשיות כיצד להשתמש במערכות בצורה מיטבית ואיך לא ליפול לבורות שכָּרו עבורנו מתכנני המערכות, או שאנחנו עצמנו כרינו מבלי דעת. באמצעות התובנות שיש בו ניתן להבין שבכוחנו לזהות את המרכיבים המזיקים שהוכנסו למערכת שלא במכוון, מתוך אמונה תמימה של המפתחים שהדבר ישרת את המשתמשים. בנוסף, הוא מסייע בזיהוי דעות קדומות, ידע ואמונות שהושתלו בנו ומפריעים לנו להשתמש במערכת בצורה טובה, ובכך יאפשר למזהים לשלוט בכל אלה ולהפיק מהם את המיטב עבורנו. פעמים רבות אנחנו לא מנצלים מספיק את היכולות של המערכות כדי לשפר את חיינו. אנחנו יכולים לחיות חיים נוחים יותר, להתנהל בצורה יעילה יותר, להצליח יותר במשימות שלנו, להתקדם ולרכוש כישורים חדשים אם רק נדע כיצד להשתמש בטכנולוגיות בצורה המתאימה.

מהו הרקע לכתיבת הספר ?

שמתי לב שהתחום של הנדסת אנוש וממשק אדם-מחשב אינו מוכר כמעט לקהל הרחב. קיימים היום ספרי עיון בתחומי ההיסטוריה, הפסיכולוגיה, הפוליטיקה, הרפואה ועוד. לעומת זאת, אין אפילו ספר עיון אחד שמיועד לכלל הקוראים שעוסק בתחומים של הנדסת גורמי אנוש. זה די אבסורדי, מכיוון שכולנו משתמשים במערכות וכולנו מושפעים מהן. רציתי שהרבה אנשים יכירו מה עומד מאחורי האופן שבו מתכננים עבורנו מערכות והדרך שבה אנחנו משתמשים בהן. היה חשוב לי לשתף בממצאים המרתקים של המחקר המדעי שיכולים לסייע לנו להיות “משתמשים חכמים” בעולם של טכנולוגיות מתקדמות.

מתי התחלת בכתיבתו? 

התחלתי בתהליך הכתיבה לפני מספר חודשים. הטיוטה הראשונה נכתבה די מהר, מכיוון שבער בי הרצון לשתף את הציבור במידע, בתאוריות, בממצאים ובתובנות. לאחר מכן הייתה עבודת עריכה רבה כדי להפוך את הספר למובן לכל אדם, גם אם אין לו ידע קודם בתחום, לגרום לו להיות רלבנטי על ידי דוגמאות מחיי היום-יום שאנו נתקלים בהן, ולהסביר את התובנות וההמלצות לגבי שימוש מיטבי עבור הורים, מנהלים, עובדים, תלמידים, מורים, נהגים, ובעצם – כל אחד.

מדוע בחרת בשם  “למי קראת משתמש“?

שם הספר מגלם בחובו את רצוני להעצים את המשתמש באשר הוא משתמש. היה חשוב לי להעביר את המסר שיש לנו כמשתמשים כוח לבחור באיזו טכנולוגיות להשתמש, אילו פיצ’רים בהן כדאי לנצל ואילו לא, כיצד להשתמש בטכנולוגיות כדי לשפר את איכות חיינו, או כיצד ניתן להשתפר ולרכוש כישורים בעזרתן.

האם לא חששת שעד צאת הספר לאור יאבדו תכניו מהרלוונטיות שלהם, ולו רק בגלל קצב התפתחות הדברים?

הספר מקושר למערכות עכשוויות המוכרות לנו, אולם התכנים שלו אוניברסליים, משום שהתיאוריות והממצאים המחקריים אינם קשורים רק לסוג כזה או אחר של מערכות אלא נוגעים לאינטראקציה שלנו עם מערכות באופן כללי, במילים אחרות: ל”מערכת היחסים” בין אנשים ומערכות. לדוגמה, מערכות בינה מלאכותית הן מערכות תומכות החלטה, אך גם לפניהן היו קיימות מערכות שעזרו לנו לקבל החלטות כאשר אחת הסוגיות המרכזיות הינה באיזו מידה אנחנו נותנים אמון במערכות אלו. לכן ידע ומחקר בתחום האמון של אנשים במערכות תומכות החלטה הוא רלבנטי לכל מערכת בינה מלאכותית שקיימת או שתפותח בעתיד.

בכל יום יוצאים ספרים על עולם הקדמה, AI, מציאות רבודה וכיו”ב – מה בכל זאת מבדל את ספרך ביחס לאחרים?

הספר שלי הוא הראשון מסוגו בעברית, וייתכן שאף באנגלית, שעוסק בנושא הנדסת גורמי אנוש וחווית המשתמש, ופונה לקהל הרחב של המשתמשים. בנוסף, בדרך כלל ספרים מסוג זה הם מקצועיים ופונים לאנשי מקצוע בתחום או למתכנני מערכות, וזהו הספר היחיד שפונה למשתמשים עצמם. הוא עוסק אומנם במערכות טכנולוגיות מתקדמות, אבל המיקוד שלו הוא על האינטראקציה של המשתמשים עם מערכות אלו וכיצד לשפר אותה, ובכך ייחודו.

אז אין לו קהל יעד מוגדר? 

לא. הספר מיועד לקהלים מגוונים, משום שלא נדרש ידע מוקדם, או השכלה ספציפית להבינו. כל המושגים בו מוסברים בצורה בהירה, דוגמאות מחיי היום-יום מלוות את הרעיונות המרכזיים ואין בו שימוש בסטטיסטיקה או בנוסחאות. הילדים שלי, שהם בני נוער, קראו את הספר ונהנו, וכמוהם גם בת הזוג של אבא שלי, שהיא מנהלת בית ספר בגמלאות. כל פרק בספר עומד בפני עצמו כך שגם מי שאין לו פנאי לקרוא את הספר כולו יוכל לדפדף לפרקים שמעניינים אותו במיוחד. קיבלתי פידבק שהספר גורם לאנשים לחשוב, כך שלדעתי מי שיהנה ממנו במיוחד הוא מי שאוהב לחשוב ולהסתכל על העולם מזוויות חדשות.

עד כמה הכתוב בספר מעוגן במחקרים אקדמיים שערכת? 

הספר כולו מעוגן במחקרים שביצעתי, או שהייתי שותפה להם לאורך השנים, מרביתם נערכו במכללה. אני מספרת את הסיפורים שמאחורי המחקרים – איך נולד הרעיון למחקר? מה היו השאלות שהעלו שותפיי למחקר וגרמו לתחילתו? היכן היו בינינו חילוקי דעות שהמחקר אמור היה ללבן ועוד.

בצד היותך חוקרת וראשת מחלקה, ידוע לי שיש לך חיבה גדולה למילה הכתובה, שירה ופרוזה – עד כמה, אם בכלל, יש לתכונות אלה ביטוי בספר ?

אכן אני אוהבת לכתוב, ולא רק כתיבה מדעית. אני כותבת שירים וקטעי פרוזה ומתכננת בעתיד גם להוציא ספר שירה וספר סיפורים קצרים. לתכונות אלו יש ביטוי בספר, שכן כדי שהנושאים השונים יהיו מובנים ומעניינים היה עליי לספר סיפור מעניין, עם התחלה, אמצע וסוף, ובעיקר עם התפתחות ועם דמויות שניתן להיקשר אליהן.

מהי התחושה האישית שלך עם השקת הספר  ?

ספר חדש הוא במובן מסוים כמו ילד שנולד. השקעתי בו הרבה מאמצים כדי שישקף בצורה הטובה ביותר את מה שרציתי וישיג את היעדים שהצבתי לעצמי בכתיבתו. כעת, כשיצא לאוויר העולם, הוא חשוף לדעת הקהל, וזה מצד אחד משמח, ומצד שני ההרגשה היא כמו לשלוח בפעם הראשונה את הילד לגן. אני יודעת שהשקעתי בו את מה שיכולתי, אך מה שיקרה מכאן והלאה איננו רק בשליטתי. אני מקווה שהרבה אנשים יקראו את הספר, יבינו קצת יותר את התחום שאני חוקרת ומלמדת, יפיקו תועלת אישית והכי חשוב – ייהנו.

האם את כבר חושבת על הספר הבא ?

אכן מהרגע שהספר התפרסם כבר עלו בי רעיונות לספר הבא. אני ממשיכה וחוקרת את הנושאים שעליהם כתבתי בספר ונושאים חדשים אחרים ובוער בי הרצון לשתף בזה את קהל הקוראים, כך שספר המשך צפוי להופיע.

את הספר “למי קראת משתמש?” ניתן לרכוש באתר ההוצאה לאור ניב או בחנויות הספרים המקוונות.