עוד הישג יוצא דופן הושג בסוף חודש דצמבר, כשבטקס מרגש ורב משתתפים, הוצג בבית גיל בכרמיאל, השייך לרשת אקי”ם,  כיסא המאפשר טיפול פיזיותרפי יעיל לנכים. מדובר בכיסא ATP (Active Passive Training ) שתוכנן ונבנה במכללה על ידי סטודנטים להנדסת מכונות וסטודנטים להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במשך מספר שנים. הכיסא מאפשר התאמה של מנח הישיבה בארבעה צירים עבור מטופלים עם נכויות בדרגות שונות. התאמת מנח הישיבה מאפשרת ביצוע תרגילי פיזיותרפיה כגון לגפיים העליונות והתחתונות. בנוסף, פותחה אפליקציה המאפשרת שמירה של מנח הכסא עבור כל מטופל כך שאין בזבוז זמן בכיוונון מחדש של הכיסא עבור כל מטופל, ויש אפשרות לאמן את המטופל גם כאשר הפיזיותרפיסט לא נמצא.

הצורך בתכנון כיסא כזה נולד בעקבות שיחה שהתקיימה לפני כמה שנים בין ד”ר אורית בראון בנימין, כיום ראשת המחלקה להנדסת מכונות ואז מרצה במחלקה, לבין גילה הרוש ז”ל, שעבדה אז כפיזיותרפיסטית בבית ספר עם כיתת ילדים הסובלים מ .C.P ונפטרה לפני כשלוש שנים ממחלת הסרטן. הרוש תיארה את התסכול שלה בזמן העבודה על הילדים, בגלל הצורך לכוונן את הכיסא שהועמד לרשותה בכל פעם מחדש, תהליך שאורך זמן רב.  ד”ר בראון בנימין זיהתה מיד את הפוטנציאל שברעיון לפתח פתרון הנדסי לבעיה, והציעה אותו לסטודנטים כפרוייקט גמר מתמשך. “במהלך הדרך היו עליות ומורדות, הצלחות וכשלונות אך השתיים לא הרפו מהרעיון”, מספרת אורנית בר זית, מובילת פרוייקט הדגל במכללה, למען אנשים עם מוגבלויות. “עכשיו הכיסא הושלם וההתרגשות באירוע המסירה שלו לבית גיל בכרמיאל היתה גדולה מאוד. לצערי גילה לא יכולה היתה לראות את הפרוייקט כשהוא גמור, את הכישרון והמעוף הרב שהושקע בו, אני משוכנעת שאילו ראתה זאת היתה מאושרת”. 

הכיסא הייחודי נמסר, כאמור, לשימוש בבית גיל של אקי”ם בכרמיאל בסוף דצמבר 2022. הבית משמש כמרכז יום לבוגרים מעל גיל 21, עם אוטיזם, או מוגבלות שכלית והתפתחותית, אשר נמצאים ברמת תפקוד בינונית ונמוכה, וחלקם זקוקים לשיקום גופני ולטיפולים פיזיותרפיים בגפיים העליונות והתחתונות. המרכז פועל חמישה ימים בשבוע והוא מספק לאוכלוסייה זו בית חם ומסגרת חברתית ובילוי לשעות הפנאי. אל הבית מגיעים כ-50 אנשים, ולכל אחד מהם מוצעת תוכנית אישית, המותאמת לצרכיו ולמאפייני בעייתו. 

“הקשר בין המכללה לבית גיל הוא עוד דוגמא לאופן שבו המכללה תורמת לקהילה, ובפרט במסגרת פרוייקט הדגל ‘מהל”ב’  – למען אנשים עם מוגבלויות”, מסכמת בר-זית. “בטקס המרגש נכחו מנהלת המרכז, איילת ברטוב, שהודתה לסטודנטים של המכללה על עשייתם ותרומתם, וכן אנשי צוות רבים של אקי”ם, מפקחים של משרד הבריאות וכמה מהמבוגרים שעבדו על פיתוח הכסא והפכו היום למהנדסים בתעשיה. ההתלהבות מהמוצר היתה רבה וכבר יש לנו בקשה ממשרד הבריאות לפתח מודל נוסף שלו ולייצר עוד כיסאות כמותו עבור מרכזי טיפול נוספים בארץ. נדמה לי שאין הוכחה טובה מזו לעשייה האיכותית והמבורכת של הסטודנטים שלנו”. 

אחד הפרוייקטים המרגשים ביותר שנעשו השנה במכללה שייך לשלושה סטודנטים, בוגרי התוכנית לתואר שני בהנדסת מערכות: מיכאל גולובשקו, מירה גרשום וחוסאם אבראהים. מדוע מרגש ? משום שהפרוייקט בוצע בהשראת הבת של מירה, נויה גרשום, תלמידת בית ספר שסובלת מלקות שמיעה, והפתרון שנעשה עבורה יכול לשמש רבבות תלמידים אחרים שסובלים מאותה בעייה. שמו של הפרוייקט: הגברת שימוש במערכת  FM מסוג ROGER ON  עבור ילדים בעלי לקות שמיעה. מה זה אומר ? זה אומר שיש לפנינו פתרון לרבבות תלמידות ותלמידים, בכל הגילאים, שסובלים מלקות שמיעה וזקוקים לסיוע במהלך שיעורים בבית הספר, באקדמיה, בהרצאות פרונטליות למיניהן וכו’. נציין שהפרוייקט נעשה במסגרת פרויקט הדגל של המכללה. 

“במערכת החינוך בישראל לומדים כ- 6200 תלמידים בעלי לקות שמיעה”, מסבירים מבצעי הפרוייקט בתקציר הכתוב שמסרו לוועדת הבחירה של הפרויקטים המצטיינים. “אחת המערכות הקיימות בשוק ואשר מסייעת להתמודד עם הלקות הינה מערכת  FM- מערכת הגברה אלחוטית אישית, הפועלת באמצעות גלי רדיו, המיועדות להעביר את קול הדובר ישירות אל התלמיד ולהתגבר על תנאי רעש, מרחק והדהוד. הבעיה נובעת כאשר התלמיד עם לקות השמיעה צריך לבקש מהמורה להשתמש במערכת זו, באמצעות ענידה על דש בגדן או על הצוואר. מתוך ביישנות, חוסר רצון להתבלט בעניין לקות השמיעה ולעיתים אפילו מתוך שכחה, ישנם תלמידים רבים שאינם מבקשים מהמורה לעשות זאת. מכאן עלה הצורך בפיתוח מערכת שתגביר את השימוש במערכת FM ,ללא התערבות ישירה של התלמיד במהלך השיעור”.

איך זה עובד ? 

מירה: “המוצר שפותח הוא מערכת תזכורת למורה, הכוללת תחנת עגינה עם חיישן קרבה. בתחילת השיעור התלמיד מניח על שולחנו של המורה את מערכת תחנת העגינה, כאשר משדר FM מופעל בתוכה. מערכת תחנת העגינה מזהה את הנחת מכשיר ה-FM ושולחת התראה ויזואלית וקולית למורה על הצורך בלבישת המשדר. כאשר המורה מתחיל בשימוש במשדר FM, מערכת תחנת העגינה מזהה זאת ומפסיקה את ההתראות. בעת סיום השימוש במשדר והחזרתו לתחנת העגינה, המערכת מחזירה את ההתראות באופן אוטומטי”.

תוכלי לתאר לנו כיצד נולד הרעיון ?  

מירה: “בוודאי. נויה החלה להרכיב מכשיר שמיעה במהלך הקורונה, כאשר הייתה בכיתה ג’. את תהליך ההטמעה המשמעותי ביצעה בזמן הלימודים בזום, כך שזה נעשה באופן הדרגתי, מהבית. כאשר הלימודים חזרו למסלול הרגיל, למעשה היא הייתה צריכה להתמודד עם שני אתגרים בכיתה: הראשון, הרכבת מכשיר שמיעה בבית הספר והאתגר השני: להזכיר למורים, בכל שיעור, להפעיל ולבצע שימוש במכשיר FM. את האתגר הראשון היא צלחה בצורה מדהימה. עם האתגר השני, ידעתי כאמא שלה, שזה יהיה מאתגר הרבה יותר”.

בגלל שנויה ותלמידים אחרים שסובלים מלקות שמיעה לא הזכירה למורים להפעיל את המכשיר ? 

מירה: “ממש כך. נויה ילדה סתגלנית, שאינה מתלוננת או אוהבת לבקש עזרה מאחרים. יתרה מכך, אלמלא בדיקת שמיעה אקראית, יכול מאוד להיות שלא היינו יודעים שלנויה יש בעיית שמיעה, שכן היא התגברה בעצמה על כל האתגרים הלימודיים והפערים הנובעים מחוסר שמיעה תקין. כאשר היא התבקשה לבקש מהמורים לבצע שימוש במכשיר, נתקלנו בקושי מצידה ובצדק. עצם הבקשה מדגישה את היות הילד שונה מכולם. לפעמים, נדרש גם באמצע שיעור, כשהכיתה תוססת, לעצור את המורה ולהזכיר לו להשתמש במערכת. אם למבוגרים זה לא פשוט, קל וחומר שלילדים בבית הספר. לפעמים מנסים פעם אחת ומתייאשים ובפעמים רבות מלכתחילה לא מנסים, כי מתביישים. וכך קורה שעובר שיעור ועוד שיעור מבלי שנעשה שימוש במערכת FM, שכידוע, עוזרת ותורמת רבות לחוויית התלמיד ולהעצמת ההישגים הלימודיים והחברתיים שלו”.

ומהן התגובות שקיבלת מנויה לאחר שמסרת לה לניסיון את המערכת שפתיחתם במסגרת הפרוייקט ? 

מירה: “מאז שהוכנס המכשיר לכיתה, “ההתערבות” של נויה ירדה בצורה משמעותית. הדלקת הנורה, והזמזם במערכת התזכורת, מחליפים את הבקשות שלה ללא משיכת תשומת לב מיותרת לבעיה שלה מצד חבריה לכיתה. נויה מרוצה, מרגישה כי “העול” שהונח על כתפיה ירד בצורה משמעותית. עובדה זאת, כשלעצמה, תורמת לאפקטיביות המכשיר”.

אז מה הלאה ? 

מירה, חוסאם ומיכאל: לאור הצורך הממשי של משתמשי מערכת FM, ולאור הצלחת פרויקט ניסיוני זה ועלותו הנמוכה, אנו מאמינים שעל משרד החינוך לשקול להטמיע מערכת מסוג זה בכל הכיתות וההרצאות שניתנות במסגרות החינוך השונות, כחלק בלתי נפרד ממערך ההנגשה הקיים.

צפו בסרטון שבו מציגים הזוכים בפרס את הפרוייקט:

הפרוייקט הבא זכה במקום הראשון בתחרות לפרוייקטים מצטיינים על שמו של פרופ’ יוחנן ארזי ז”ל, נשיאה השלישי של המכללה, וזיכה את בוגרי התוכנית לתואר שני בהנדסת מערכות בתעודות הוקרה, שניתנו להם בכנס תעשייה אקדמיה האחרון. הסטודנטים אילון פרוינדליך, אביב שטח ועומרי ברו שילבו ידיים ותחומי ידע שונים, ולבקשת המרכז הרפואי זיו בצפת, יצרו עבורו מערכת דיגיטלית וחדשנית לרישום הפעולות בחדר הטראומה. עד היום בוצע הרישום באופן ידני בלבד, מה שהוביל לטעויות ברישום או להיעדר רישום. המערכת החדשה, שעושה שימוש באלמנטים השייכים לתעשייה חכמה 4.0,  מאפשרת תיעוד ושמירת נתוני הטיפול עבור מטופל הנכנס לחדר הטראומה; היא כוללת אלמנט לזיהוי המטופל וממשק משתמש נוח לתיעוד פעולות המטפל בזמן אמת. הצורך במערכת כזו הודגש כאשר בית חולים התמודד בשנים האחרונות עם כמה אירועים מרובי נפגעים, ולאחר שבניתוח הפעולות שנעשו התגלו כשלים. השלושה, שעשו את הפרוייקט בתמיכת פרוייקט הדגל של המכללה, מקווים שהמערכת, שאומצה זה מכבר לשימוש במרכז הרפואי זיו, תשווק בעתיד גם לחדרי מיון נוספים בארץ, ולאחר שתוכיח את יעילותה ניתן יהיה להשקיע בהפיכתה למוצר מסחרי ולשווקה גם בחו”ל. 

בסרטון שלפניכם מתארים בוגרי התוכנית את הפרוייקט ומסבירים כיצד הוא עובד:

במעון הדקל קיים מתקן שאינו יציב ואינו מתכוונן בגובה. במהלך ריצת הילדים הם נתקלים בו. בנוסף, לעיתים הילדים מטפסים על הסל, וכתוצאה מכך הם עלולים להיפגע מנפילת המתקן עליהם ומשבירתו. המתקן שתכנן הסטודנט עמית נוימן, מהמחלקה להנדסת מכונות, נותן לאלה פתרון ראוי. המתקן מיועד לפעוטות עד גיל 3, והוא מתאים לתנועת הילדים בסביבתו. הוא גם יציב וגם מתכוונן בקלות לגבהים שונים, לצורך משחק בישיבה או עמידה. 

במעון הדקל של עמותת אלווין ישנן שתי עמדות החתלה הממוקמות מעל שידה גבוהה, אשר אינה נגישה לפעוטות, ומכאן שהם אינם יכולים לעלות על השידה באופן עצמאי. הצוות נאלץ להרים את הפעוטות לשידה מגובה הקרקע, דבר העלול לגרום למעידות ולפציעות, בפרט כשמדובר בפעוטות בוגרים או גדולי מידות. עלה הצורך לתכנן מתקן שיגרום לפעוטות לעלות באופן עצמאי לשידת ההחתלה, מתקן מתקפל שניתן להתקנה מהירה, שלא יפריע בזמן שלא נעשה בו שימוש. בנוסף, חשוב שהפעוט לא יוכל לפתוח או לסגור את המתקן באופן עצמאי, אלא רק בעזרת מישהי מצוות המעון. האם זה אפשרי ? הסטודנטים ראמי ביסאן והאדי דאהר, מהמחלקה להנדסת מכונות, תכננו פתרון שכזה והוכיחו שכן.

לילדים עם בעיית יציבות יש בעיה לעלות על מדרגות ג’ימבורי – מדרגות משחק רכות (העשויות מכריות ספוג) ללא תמיכת קיר או יד של מבוגר. מגבלה זו מונעת מהפעוטות הסובלים ממנה את תחושת העצמאות שלה הם זקוקים לצורך בניית הביטחון העצמי שלהם, והעצמת תחושת ההצלחה והמסוגלות, החיוניות להתפתחותם בגן ובכלל. מכאן עלה הצורך לתכנן עבורם מעקה מיוחד, אשר נותן להם מענה ותחושת יציבות בזמן שהם משחקים. הסטודנטים צביקה אברהם ועדן בן לולו נענו לאתגר ותכננו עבור הפעוטות מעקה שכזה. יישר כח. 

במעון הדקל ישנם ילדים עם עיכוב התפתחותי, שמתבטא אצל חלקם בקושי בהליכה זקופה ללא עזרים. פעוטות המתחילים ללכת, זקוקים לעזרים שיעודדו אותם לכך ואף יתנו להם תחושה של יציבות. עד היום נעשה במעון שימוש בהליכוני משחק, אך הם עלולים להיות מסוכנים, מכיוון שהם קלים עד כדי כך שהפעוט עלול ליפול בעודו מנסה להיאחז בהם. לצורך תרגול הליכה נרכשה עגלת משחק שמטרתה לעודד את ילדי הגן להתאמן על הליכה זקופה, ללא תמיכות מהצד, וכדי שתהיה להם המוטיבציה לעשות זאת  –מתאמנים באמצעות משחק. אלא שהעגלה הקיימת אינה יציבה וכאשר הילד נאחז בה היא עלולה להתהפך ולפצוע אותו. בכדי להתגבר על הבעיה הצוות משתמש בעגלת עץ עם ידית גבוהה, אותה ממלאים בבקבוקי מים כדי שהיא תהיה כבדה מספיק ויציבה. אך בכך פתרו בעיה אחת ויצרו בעיה אחרת – הבקבוקים תופסים את מקומה של בובה, שעשויה להפוך את התרגול  למשחק אטרקטיבי לפעוטות.

מתוך הצורך להתאים את עגלת המשחק והפיכתה לבטוחה ויציבה, תכננו הסטודנטים נופר ניזרי ונועם אמור, עגלה חדשה, שמאפשרת  לילדים בעלי יכולות שונות להשתמש בה ולתרגל את הליכתם.

שטיפת ידיים הינה פעולה בסיסית וחיונית שעבור רוב האוכלוסייה הבוגרת איננה מהווה אתגר כלשהוא בחיי היום-יום. מכיוון שכך, השיח הנוגע לבעייתיות ולקושי הטמון בפעולה פשוטה לכאורה זאת אינו עולה כמעט בציבור הכללי. אלא שעבור אוכלוסיות מסוימות, הדבר שונה בתכלית. במעון אלווין התעורר הצורך לתכנן ולייצר מתקן עליה, שמאפשר לילדים בעלי צרכים מיוחדים, לשטוף את ידיהם בקלות ובבטחה. בנוסף, עלה הצורך לתכנן ולייצר סבוניה, המתאימה למגבלותיהם של ילדי המעון. תכנון המוצרים ביקש להתחשב גם בהיבטים  נוספים הקשורים בתפעול ובאחסנת המתקן על ידי צוות המעון. הסטודנטים יוסי לרמן ואלון מלכה, המחלקה להנדסת מכונות, הרימו את הכפפה, והמציאו למעון פתרון הנדסי מתאים. 

במטבחים שמשרתים כמות גדולה של אנשים חשובה מאוד התנהלות נכונה וזרימת עבודה. מבין האלמנטים השונים שעוזרים בכך ניתן למצוא את עגלות השירות למיניהן שמאפשרות מעבר נוח, יעיל ומהיר. עד היום השתמש צוות מעון “אלווין” בעגלה פשוטה כדי לנייד את הארוחות מהמטבח אל שולחן האוכל, ולא פעם משתתפים הפעוטות בדחיפת העגלה. אלא שאחיזת הפעוט בעגלה אינה בטיחותית, אינה מותאמת לגילו וישנה סכנה שהאוכל יישפך עליו. בנוסף, לפעוט אין שדה ראיה בזמן דחיפת העגלה. הסטודנטיות  ירדן הראל ושחף אהרונוביץ תכננו אחיזה בטיחותית, מותאמת ומתכווננת, כך שתתאים לרוב הפעוטות. העגלה שהכינו מגדילה את שדה הראיה של הפעוט ומבטיחה שהאוכל הנמצא עליה לא יישפך עליו בזמן שינוע העגלה מהמטבח לכיתות.

מפעל שיקום “סראב” הינו מפעל מוגן לזכאי סל שיקום של משרד הבריאות ומהווה מסגרת תעסוקתית תומכת למשתקמים. במפעל עובדים כ-150 משתקמים צעירים ומבוגרים, יהודים וערבים, עולים חדשים וילידי הארץ מישובים רבים בגליל המערבי וצוות המפעל נותן מענה שפתי לדוברי ערבית ורוסית.

באולם הייצור של המפעל מרכיבים לרוב מוצרים של חברה המייצרת מוצרי חשמל. העבודה מחולקת לשלבי הכנה וייצור רבים, כך שכל שלב מותאם ליכולות התעסוקתיות, הפיזיות והקוגניטיביות של המשתקם ונותן מענה לשוני הבינאישי שמאפיין משתקמים שונים.

הסטודנטים שלנו אלכס גולדנברג וארטיום אגרונוב מהמחלקה להנדסת מכונות, בהנחיית עידן אילוז, מהנדס מכונות ובוגר המכללה, פיתחו וייצרו מספר מתקנים בעבור המשתקמים מתקנים שמסייעים למשתקמים בעבודתם. בזכות המוצרים של הסטודנטים, המשתקמים נהנים בעבודה בתחנת ההרכבה, מצליחים יותר ומספיקים יותר. ומה הלאה? כעת אלכס גולדנברג מנחה סטודנט צעיר יותר וביחד הם מפתחים ארבעה מתקנים נוספים והיד עוד נטויה. 

חנה, בת 17, נערה עם שיתוק מוחין, מתניידת באמצעות הליכון או כיסא גלגלים. חנה יכולה לעשות שימוש אקטיבי ביד אחת בלבד ועל כן כאשר מעוניינת למלא את בקבוק המים שלה בקולר משתמשת באסטרטגיות שגורמות למים להרטיב אותה, זקוקה לזמן רב להצלחה בפעילות המילוי או לחילופין זקוקה לסיוע מאיש צוות. הסטודנטית
אורטל אלפרסון, בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, פיתחה וייצרה מוצר המורכב מקשית המחברת בין הקולר לבין הבקבוק באמצעות תפסנים ובכך מאפשרת באמצעות פעולה ביד אחת למזוג את המים לבקבוק ללא הירטבות ובעצמאות.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ו, נדרשו סטודנטים לפתח מוצרים מסייעים עבור הדיירים והצוות המטפל בבית אבות ‘בראט’ בכרמיאל. מכשיר ה- APT) Active Passive Trainer ), מאפשר ביצוע תרגול לידיים ולרגליים עבור אנשים בשיקום. המכשיר נייד אך כבד (10 ק”ג). בכדי לתרגל את הידיים יש להניח המתקן על שולחן/ משטח מוגבה, על מנת לתרגל את הרגליים יש להניח המתקן על הקרקע ולמנוע החלקתו. לשם כך נדרש המטפל להרים את המכשיר ולהתאים את גובהו למטופל מספר פעמים ביום, דבר הגורם לכאבי גב ושחיקת הצוות המטפל. המוצר שתוכנן ופותח על ידי הסטודנטים דניאל וולקוב וליאוניד ארנדט בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין מאפשר תלייה של מכשיר ה-APT, מתקן זה מורכב מפרופילי אלומיניום ורתום לקיר. המתקן מאפשר שינוי גובה המכשיר בקלות באמצעות משקולות מובנות. באמצעות מחליקים המוצר מאפשר הנעה קלה של המכשיר על גבי מסילות וקיבוע הגובה הנדרש על ידי בורג אבטחה. כך, ניתן לבצע תרגול ידיים ורגליים של מטופלים בזה אחר זה ללא שחיקת הצוות המטפל.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. במעון קיים סולם טיפוס גנרי מעץ המאפשר עבודה מוטורית עבור הפעוטות במעון. הסולם הקיים אינו מאפשר טיפוס מגוון, לדוגמא שינוי בזווית טיפוס, סוגי אחיזות שונים, מרקמים וצבעים. פעוטות רבים מביעים חשש מטיפוס על הסולם הקיים. הסטודנטים מאור גנון ומתן בן שבת בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו וייצרו קיר טיפוס מודולארי המאפשר שינוי זווית, נותן מענה לסוגי אחיזות שונות וכן למרקמים וצבעים שונים.
כתוצאה מכך, ניכר כי לפעוטות יש מוטיבציה לטיפוס והמטפלים מבצעים בקלות התאמות בהתאם לצרכי הפעוט.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. פעוטות עם אוטיזם חווים קושי ביצירת קשר חברתי. קשר חברתי מושפע מתקשורת מילולית ותקשורת שאינה מילולית. במסגרת המעון, חלק מהמטרות הטיפוליות עבור הילדים כוללות יצירת אינטראקציות בין הפעוטות וכן עם הצוות הטיפולי. בחצר ישנו בית מעץ המשמש בעיקר כמחסן לצעצועי החצר. הסטודנטים שי שטרית ודודו שטרית בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, הפכו את בית העץ לסביבה המעודדת תקשורת. הבית כולל ‘חלונות הצצה’ שיאפשרו לצוות ולילדים לתקשר באמצעות משחק וקשר עין ומשחקים כגון ‘טלפון כוסות’ ומשחקים המעודדים שיתוף פעולה. הבית ותוכנו עודדו הנאה משותפת ומשחק משותף, הן בין הילדים לבין עצמם והן בין הילדים והצוות.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. פעוטות עם אוטיזם חווים קושי ביצירת קשר חברתי. קשר חברתי מושפע מתקשורת מילולית ותקשורת שאינה מילולית. במסגרת המעון, חלק מהמטרות הטיפוליות עבור הילדים כוללות יצירת אינטראקציות בין הפעוטות וכן עם הצוות הטיפולי. הסטודנטים ניסים אסור ורועי טל בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פתחו מתקן – משחק קבוע שניתן להשתמש בו בכמה אופנים. בגלל חוסר המקום בגן, נתלה הלוח על הקיר ושני צידי הלוח, משמשים למשחק באמצעות מנגנון סיבוב, כך שישנן פעילויות שונות המגרות בצבעים שונים ובחומרים שונים את הילדים ומשפרות יכולות מוטוריות תוך עידוד הנאה משותפת ומשחק משותף, הן בין הילדים לבין עצמם והן בין הילדים והצוות.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. במעון הגליל קיימת מיטת החתלה אשר תפקידה לסייע לצוות הגן בהחתלת הפעוטות. לא כל הפעוטות במעון מסוגלים לעלות באופן עצמאי על מיטת ההחתלה. לרוב נדרשת הסייעת להרים את הפעוט ולהניחו על המיטה. פעולה זו דורש מאמץ פיזי רב על צוות המעון ועשויה לגרום לנזקים בריאותיים לסייעת בשל הרמת המשקל הכבד מספר רב של פעמים במהלך היום. כמו כן, נגזלת מהפעוט תחושת המסוגלות והשליטה בביצוע המשימה. הסטודנטים, שלומי מליח ודור בזק בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, בנו מוצר המעודד את הפעוט לטפס באופן עצמאי על שידת ההחתלה, מסייע בפעולה המוטורית ובתחושת העצמאות של הפעוט וכן מפחית את העומס הפיזי מהצוות הטיפולי.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם.
במעון, לכל פעוט ישנו כיסא אישי. לצורך ישיבה נכונה, חשוב כי רגלי הפעוטות יהיו בזווית של 90 מעלות בין השוק לירך. בגילאים צעירים אלו קיימים הבדלי גובה משמעותיים בין ילד לילד. כיום קיימים במעון דרגשים שאינם מותאמים לכל כיסא בצורה אופטימלית: הם מותאמים לכל ילד באופן אישי ועל כן יש בכל שנה לייצר דרגשים חדשים. הדרגשים כבדי משקל, מתנתקים בקלות יחסית מהכיסא, מכבידים על הזזת הכיסא ממקום למקום, וכן בשל רוחב הדרגשים קיימת בעיה בעת הכנסת הכיסאות זה לצד זה מתחת לשולחן.
הסטודנטים עדן בן יאיר ולירן שלום בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, עיצבו וייצרו דרגש אוניברסאלי לפעוט המתחבר לרגלי הכיסא באופן פשוט המאפשר הגבהה של רגלי הפעוט בהתאם לגובהו.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. הסטודנטים, גלב פונומרנקו, דקל נדאף, יבגני צבילינג בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו משחק המשלב פעילויות יומיום תפקודיות תוך שימוש בפעילויות המאפשרות פיתוח של תפקודי ידיים שונים. המעון קטן מאוד פיזית ולכן גם המשחק קומפקטי ודינמי, חלקי המשחק נמצאים בקופסא המאפשרת החלפה של לוחות הפעילות ואחסונם בתוך הקופסא כאשר אינם בשימוש.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. כחלק מאבחון פעוטות על הספקטרום האוטיסטי קיימים ליקויים במערכת החושית. פעוטות רבים נמשכים לאביזרים סנסו-מוטוריים כגון חבית, גליל, טרמפולינה וכדומה.
הסטודנטים נדב כהן, עידן ישראל ופיטר קרזל בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין פיתחו וייצרו מנהרת החושים עם מגוון רחב של טקסטורות הנותנות מענה לחוש המישוש. בגלל החוסר במקום במעון, פותחה מנהרה שניתן לפרוש אותה ולאחסן ובעת השימוש לסגור לכדי מנהרה בצורה מהירה ופשוטה.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. משחק “קוקו” (peek a boo) הנו משחק נפוץ בגיל הרך. משחק זה מפתח את יכולת קביעות האובייקט, ומסייע ביצירת קשר ויוזמה לאינטראקציה עם האחר. על מנת לשחק במשחק זה המטפל עושה שימוש במעון במטפחת/ הסתרת פני המטפל על ידי ידיו כך שידיו אינן פנויות לפעולות נוספות. המשחק מתקיים במרחב חדר קטן המלא בגירויים מסיחים כמו צעצועים, ארונות, מראה ועוד. הסטודנטים דניאל פריינטה וטל ראובן בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו וייצרו משחק קוקו המופעל על ידי מניפה מתחת לשולחן קיים בחדר. המטפל באמצעות פעולה פשוטה אחת בלבד יכול לפתוח ולסגור את המניפה. במשחק זה ידיי המטפל פנויות ובכך מתאפשר גיוון באפשרויות המשחק. המשחק מתחת לשולחן תוחם את הסביבה ובכך מונע הצפה חושית על ידי שלל הגירויים האחרים בחדר.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. שיווי משקל הנו רכיב חשוב בהתפתחותו של פעוט. מיומנויות שיווי משקל מבוססות על קלט מכמה אופנויות סנסוריות: וסטיבולרית (תנועה), פרופריוצפטיבית (מגע עמוק) וויזואלית (ראייה). פעוטות על הרצף האוטיסטי חווים ליקויים בעיבוד חושי, דבר המשפיע גם הוא על יכולות שיווי המשקל של הפעוט. על מנת לאפשר לפעוטות לשכלל את מיומנויות מערכת שיווי המשקל שלהם יש לייצר מוצר משחקי שייתן לפעוטות מוטיבציה להתנסות וישלב התנסויות שונות (סטטי ודינאמי).
הסטודנטים גארי קירז’נר ושרה גרטון בהנחיית ד”ר אורית בראון-בנימין, פיתחו וייצרו מסלול שיווי משקל הכולל מספר חלקים הניתנים לשינוי באופן מודולרי ומעודדים את הפעוט, באמצעות משחק, להתנסות בפעילויות המאתגרות את שיווי המשקל.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ו, נדרשו סטודנטים לפתח עזרים עבור דיירי בית אבות בראט בכרמיאל. בבית האבות נמצאים דיירים בשתי מחלקות: מחלקת תשושי נפש ומחלקה סיעודית. הסטודנטים אמין טאריף ונאג’י חטיב בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פתחו מתקן נייד המכיל מגירות ובהן אביזרים שונים, להפעלת כל החושים, המתקן מתכוונן בגובה, בזוויות ובמפתח כך שהוא נגיש לכל מטופל בצורה מלאה (שכיבה/ישיבה).

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ו, נדרשו סטודנטים לפתח עזרים עבור דיירי בית אבות בראט בכרמיאל. בבית האבות נמצאים דיירים בשתי מחלקות: מחלקת תשושי נפש ומחלקה סיעודית. הסטודנטים יגאל מוגילבסקי ומתן יפרח בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פתחו עמדת עבודה מתכווננת לגינון טיפולי עבור דיירים ניידים באופן עצמאי וכאלו המשתמשים בכסאות גלגלים. עמדות העבודה מתכווננות בגובה, לצורך עבודה נוחה, בעזרת כלי גינה עם מחברים מותאמים לשימוש גם בישיבה.

יונתן בן 13 לוקה במחלה נדירה cardiofaciocutaneous ואוטיזם, מביע הנאה גדולה מנסיעה בבימבה. היא מהווה עבורו את האמצעי העיקרי באמצעותו הוא מבצע פעילות פיזית ועל כן קיימת חשיבות יתרה בשימוש בה. בשל גילו וגודלו, הבימבות הקיימות בשוק גורמות למנח הגוף שלו להיות במנחים שעלולים לייצר כאבים וכן הנסיעה בבימבה אינה יכולה להיות חלקה. לא נמצאה בימבה מותאמת עבורו. הסטודנט אלעד קורטק בהנחיית ד”ר אורית בראון-בנימין פיתח וייצר בימבה המתאימה לגודלו של יונתן ובנוסף יכולה להמשיך ולגדול יחד עם יונתן כך שיתאפשר לו לנסוע בה ולהנות ממנה גם בגילאים בוגרים יותר.

מרכז מאר”ג שבכפר ורדים הינו מרכז תעסוקה בו עובדים בוגרים עם מוגבלויות. בנגריה שבמרכז קיימת עמדת ניסור המתאימה למפעיל אחד בלבד. רוב המשתקמים הינם בעלי לקויות מוטוריות מורכבות וחלקם מתניידים באמצעות כיסא גלגלים. על מנת שהמשתקמים בכיסאות הגלגלים יוכלו להפעיל את עמדת הניסור על משתקם נוסף לעמוד מצידו השני של השולחן דבר היוצר כיפוף בגבו. הסטודנטים שגיא דואק וטל מילר בהנחייתה של ד”ר אורית בנימין- בראון, פיתחו וייצרו עמדת ניסור לשניים המאפשרת עבודה אפקטיבית ומותאמת ארגונומית לשני משתקמים.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ה, נדרשו סטודנטים לפתח עזרים עבור אנשים עם כל סוגי המוגבלויות (פיזיות, מנטליות ורגשיות) העובדים במפעל החברתי ‘אקומיוניטי’ ומועסקים במיחזור פסולת אלקטרונית. הסטודנטים אלי טובול ורועי שטרית בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פתחו שולחן עבודה מתכוונן המותאם לגובה העובד, לעבודה בישיבה או בעמידה ועליו תוספות שונות המייעלות את תהליך הפירוק של הפסולת האלקטרונית תוך לימוד הרגלי עבודה נכונים וארגון סביבת העבודה.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תש”פ, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון אלוין צפת השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בצפת ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. הסטודנטים, טל קורץ, מיקי סופר ושלו לארי בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו משחק המשלב תנועת flexion של מפרק הקרסול בעת לחיצה על דוושה. המתקן מבוסס על דוושה כאשר בעת לחיצתה, מופעל גירוי בגובה הידיים והעיניים של הפעוט עד ללחיצה הבאה. סיבה ותוצאה.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תש”פ, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בצפת ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. הסטודנטים, אור פלך ויונתן ביטון בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו מתקן המעודד את הפעוט לטפס באופן עצמאי על שידת החתלה. המתקן מסייע בפעולה המוטורית ובתחושת העצמאות של הפעוט וכן מפחית את העומס הפיזי מהצוות הטיפולי.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תש”פ, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון אלוין צפת השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בצפת ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. הסטודנטים, ויטלי ארשאנסקי ועומר סירוטה בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו חדר חושך המאפשר סביבה נטולת גירויים חיצוניים (כגון: אור, צבע, תנועה ורעש) ומסייע לאדם עם לקות ראייה לשמר את שרידי הראייה . החדר נבנה באמצעות קרטון קשיח ונצבע בצבע שחור מיוחד. בתוכו חוברו מאחזים אליהם הותאמו משחקי אורות שונים ומגוונים המתאימים לחדר חושך. המשחקים מעודדים את שרידי הראייה של הילדים. מעון צפת הינו מעון קטן מבחינה פיזית ועל כן תוכנן חדר החודש באופן שיוכל להתקפל ולהתנייד ממקום למקום בקלות.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תש”פ, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון אלוין צפת השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בצפת ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. הסטודנטים, אילן כליפא, אליאס עזאר ואליאור סלע בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו עגלת אוכל המשמשת את הצוות במעון להבאת האוכל לשולחן תוך הנגשת העגלה גם לפעוטות, על מנת שיוכלו לדחוף את העגלה בקלות ובבטיחות במסגרת תפקידם כתורני אוכל. עגלת האוכל תוכננה להתאים הן לדרישות הפעוטות והן לדרישות המעון הקטן מבחינה פיזית. העגלה מתקפלת כדי לשמש רק בזמן הארוחות וקלה כדי לאפשר לפעוטות עצמאות בעת דחיפתה בזמן הארוחה, וכן כוללת אחיזות מותאמות לגיל הילדים. כמו כן, העגלה תוכננה להיות פונקציונאלית עבור המטפלים בגן ומכילה מקום לכלל האביזרים הנדרשים לארוחה, כגון סינרים, גלילי נייר והארוחה עצמה.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תש”פ, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון אלוין צפת השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בצפת ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. הסטודנטים, לילך אבינר ועידו אמיר בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו מעקה שעוצב כדי לעמוד בדרישות הבטיחות, וכולל מאחז מותאם לגובה הפעוטות. בנוסף, שולבו במעקה משחקים המעודדים את הפעוטות לעלות ולרדת במדרגות וזאת מכיוון שפעוטות רבים בעלי עיכוב התפתחותי נוטים לחשוש מעליה וירידה במדרגות.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תש”פ, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בצפת ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. הסטודנטים, סיון תור ויצחק ברסי בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו משטח שיווי משקל שיוכל לסייע בתרגול שיווי משקל סטטי וכן בתרגול שיווי משקל דינאמי באופן משחקי שיעודד את הפעוטות להתנסויות שונות. המשטח תוכנן בצורה של פאזל מודולרי אשר ניתן לחיבור באופנים שונים. כל חלק מהפאזל מציע תחושות שונות ומגוונות לכף הרגל היחפה של הפעוט. בנוסף, מכיוון ששטח המעון קטן, נוצר צורך לבנות משטח נייד ומתקפל הניתן לאחסון.

פרוייקט הדגל של המכללה למען אנשים עם מוגבלויות ימריא בקרוב לדרום פלורידה, כך סוכם בעקבות ביקורו של נציג האוניברסיטה, פרופ’ רדואן אלקסמי (Redwan Alqasemi) במחלקה להנדסת מכונות במכללה.  פרופ’ אלקסמי הוא חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות באוניברסיטת דרום פלורידה שבטמפה, שם הוא עוסק ברובוטיקה, VR/AR בשילוב אפליקציות, כדי לסייע לאנשים עם מוגבלויות. בביקורו בסוף חודש דצמבר 2022 הוא התארח במעבדה לביומכאניקה במכללה, התרשם מהנעשה בתחום זה אצלנו ובתום הביקור המוצלח הוחלט לקיים בין המחלקות שיתופי פעולה מחקריים, באמצעות חילופי סטודנטים ואנשי סגל אקדמי.

“הפגישה היתה מוצלחת מאוד, הצגנו לאורח את המחקרים הנעשים במעבדה בתחומים אלה, את הפרויקטים אותם מבצעים הסטודנטים עבור אנשים עם מוגבלויות, באמצעות פרויקט הדגל, ואת הציוד הקיים במעבדות לטובת מחקרים אלו”, אומרת ד”ר אורית בראון בנימין, ראשת המחלקה. “מנגד למדנו מפרופ’ אלקסאמי על הנעשה באוניברסיטת דרום פלורידה בתחומים אלה, התרשמנו מדרך המחקר והעבודה בקהילה הרחבה, מתוך רצון דומה לחקור ולסייע לאנשים עם מוגבלויות”.

בפגישה נכחו מרצים וסטודנטים שהציגו את עבודותיהם ובסיומה, כאמור, הוחלט על שיתוף הפעולה המבורך. לדברי ד”ר בראון בנימין, בחודשים הקרובים נשמע על חילופי סטודנטים בין המכללה לבין אוניברסיטת דרום פלורידה, ועל פי התוכנית כבר בקיץ הקרוב ייצאו סטודנטים מהמחלקה להנדסת מכונות ללמוד ולעבוד במעבדות של פרופ’ רדואן אלקסמי ושל  עמיתו, פרופ’ סטפני קרי (Stephanie Carey). 

פרופ’ רדואן אלקסמי (משמאל) מבקר במעבדה להנדסת מכונות

לא פעם נתפס הביטוח הלאומי כמוסד ארכאי שסובל מסרבול ביורוקרטי המקשה על האזרחים, למרות שכוונותיו טובות והן נועדו להיטיב איתם. דווקא על הרקע הזה נעים להיווכח ואף להציג דוגמא לכך שהביטוח הלאומי רגיש למצוקות האוכלוסייה, ובפרט לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. כבר כמה שנים שקרן מיוחדת של הביטוח הלאומי מסייעת במימון פרוייקטים שמבצעים סטודנטים במכללה, במסגרת פרוייקט הדגל, זאת לאחר שהמכללה נענתה לקול הקורא שפורסם על ידי הביטוח הלאומי שביקש מארגונים שונים להציע הצעות שיתרמו לעבודה בטוחה ויעילה יותר של אנשים עם מוגבלויות במרכזי שיקום. המכללה נענתה לקריאה, זכתה בה והשאר – היסטוריה. 

לפני כמה שבועות הגיעה לביקור בקמפוס מנכ”לית הקרן, נועה אלעד, לאחר שהוזמנה על ידי אורנית בר זית, מובילת המיזם במכללה. “במהלך שלוש השנים האחרונות, למרות קשיי הקורונה, שהובילו לסגירת מרכזי השיקום מחשש להדבקה, הסטודנטים שלנו המשיכו להגות, לתכנן ולייצר מתקנים מעולים עבור אוכלוסיות של משתקמים מסוגים שונים”, אומרת אורנית בר זית. “אמנם מידי שנה קיבלנו תשבחות ממנהל הקרן על הפרויקטים, על איכות המתקנים והרעיונות המבריקים של הסטודנטים, אבל השנה היה לנו חשוב שהם לא יסתפקו רק בקריאת דו”ח כתוב על הביצועים, אלא ממש ייפגשו עם הפרויקטים ויראו אותם בעיניהם לאן הולך הכסף שהם מעבירים לנו. ולכן, עם מינויה של נועה אלעד לניהול הקרן, הזמנתי אותה להגיע ולראות את הדברים בעיניה, לשמוע את הסטודנטים וגם כמובן את מי שמשתמשים  במתקנים ונהנים מהם. זה היה מפגש מדהים, סיירנו בשני מקומות בכרמיאל, ובכל מקום חיכו לנו מנהליו ואנשי צוותו וכמובן שגם הסטודנטים שהכינו את הפרויקטים עבורם. התגובות היו מדהימות, נועה התרשמה מאוד ממה שראתה ואף המליצה על רעיונות נוספים לפיתוח”. 

אחד המקומות שבהם ביקרה מנכ”לית הקרן הוא מפעל סראב, הנמצא באיזור התעשייה של כרמיאל, ואשר מעסיק עובדים עם צרכים מיוחדים. עבור מפעל זה, המייצר עבור חברת ניסקו מוצרים שונים, פיתחו סטודנטים מהמכללה מנגנונים לייעול העבודה, להפיכתה לבטיחותית יותר ולהגדלת התפוקות. “העובדים שלי רבים היום מי יעבוד בעמדות שהקימו הסטודנטים של בראודה”, סיפר מנהל המפעל בסיפוק. “הגענו למצב שקצב הייצור שלנו עשה קפיצה כה גדולה, עד שמנהל המפעל הגיע לראות מה גרם לכך. היום הוא כבר שולח לנו עבודות נוספות שמגדילות את ההכנסה של המשתקמים, כך שכל הצדדים יוצאים נשכרים מהשדרוג הזה”.  

לאחר הביקור במפעלים נפגשה מנכ”לית הקרן גם עם ד”ר אורית בראון בנימין, שהגתה לפני כמה שנים את הקמת פרוייקט הדגל ועומדת כיום בראש המחלקה להנדסת מכונות במכללה. בהקשר זה ראוי לציין שכל עשרות הפרוייקטים שנעשו לאורך השנים במסגרת המיזם בוצעו על ידי סטודנטים ממחלקה זו. מפגש נכחה גם ישראלה מזור, האמונה על גיוס המשאבים במכללה. “בתום הפגישה ביקשה מנכ”לית הקרן שלביקור הבא יצטרפו כל אנשי חבר המנהלים שלה, כדי שיתרשמו גם הם מהביצועים”, מסכמת אורנית בר זית. “נדמה לי שזאת אמירה שאומרת יותר מכל דבר שאנחנו בדרך הנכונה. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לכל המוסדות שמשתפים איתנו פעולה במסגרת פרויקט הדגל. בלי שיתוף הפעולה שלכם כל זה לא היה קורה”.

צפו בסרטון על הפרויקט שעשו סטודנטים מהמכללה במפעל סראב: 

קישור לכתבה

קישור לכתבה

לעמוד פרויקטים ועבודות גמר של סטודנטים בכנס

קישור לכתבה