במעון הדקל קיים מתקן שאינו יציב ואינו מתכוונן בגובה. במהלך ריצת הילדים הם נתקלים בו. בנוסף, לעיתים הילדים מטפסים על הסל, וכתוצאה מכך הם עלולים להיפגע מנפילת המתקן עליהם ומשבירתו. המתקן שתכנן הסטודנט עמית נוימן, מהמחלקה להנדסת מכונות, נותן לאלה פתרון ראוי. המתקן מיועד לפעוטות עד גיל 3, והוא מתאים לתנועת הילדים בסביבתו. הוא גם יציב וגם מתכוונן בקלות לגבהים שונים, לצורך משחק בישיבה או עמידה. 

במעון הדקל של עמותת אלווין ישנן שתי עמדות החתלה הממוקמות מעל שידה גבוהה, אשר אינה נגישה לפעוטות, ומכאן שהם אינם יכולים לעלות על השידה באופן עצמאי. הצוות נאלץ להרים את הפעוטות לשידה מגובה הקרקע, דבר העלול לגרום למעידות ולפציעות, בפרט כשמדובר בפעוטות בוגרים או גדולי מידות. עלה הצורך לתכנן מתקן שיגרום לפעוטות לעלות באופן עצמאי לשידת ההחתלה, מתקן מתקפל שניתן להתקנה מהירה, שלא יפריע בזמן שלא נעשה בו שימוש. בנוסף, חשוב שהפעוט לא יוכל לפתוח או לסגור את המתקן באופן עצמאי, אלא רק בעזרת מישהי מצוות המעון. האם זה אפשרי ? הסטודנטים ראמי ביסאן והאדי דאהר, מהמחלקה להנדסת מכונות, תכננו פתרון שכזה והוכיחו שכן.

לילדים עם בעיית יציבות יש בעיה לעלות על מדרגות ג’ימבורי – מדרגות משחק רכות (העשויות מכריות ספוג) ללא תמיכת קיר או יד של מבוגר. מגבלה זו מונעת מהפעוטות הסובלים ממנה את תחושת העצמאות שלה הם זקוקים לצורך בניית הביטחון העצמי שלהם, והעצמת תחושת ההצלחה והמסוגלות, החיוניות להתפתחותם בגן ובכלל. מכאן עלה הצורך לתכנן עבורם מעקה מיוחד, אשר נותן להם מענה ותחושת יציבות בזמן שהם משחקים. הסטודנטים צביקה אברהם ועדן בן לולו נענו לאתגר ותכננו עבור הפעוטות מעקה שכזה. יישר כח. 

במעון הדקל ישנם ילדים עם עיכוב התפתחותי, שמתבטא אצל חלקם בקושי בהליכה זקופה ללא עזרים. פעוטות המתחילים ללכת, זקוקים לעזרים שיעודדו אותם לכך ואף יתנו להם תחושה של יציבות. עד היום נעשה במעון שימוש בהליכוני משחק, אך הם עלולים להיות מסוכנים, מכיוון שהם קלים עד כדי כך שהפעוט עלול ליפול בעודו מנסה להיאחז בהם. לצורך תרגול הליכה נרכשה עגלת משחק שמטרתה לעודד את ילדי הגן להתאמן על הליכה זקופה, ללא תמיכות מהצד, וכדי שתהיה להם המוטיבציה לעשות זאת  –מתאמנים באמצעות משחק. אלא שהעגלה הקיימת אינה יציבה וכאשר הילד נאחז בה היא עלולה להתהפך ולפצוע אותו. בכדי להתגבר על הבעיה הצוות משתמש בעגלת עץ עם ידית גבוהה, אותה ממלאים בבקבוקי מים כדי שהיא תהיה כבדה מספיק ויציבה. אך בכך פתרו בעיה אחת ויצרו בעיה אחרת – הבקבוקים תופסים את מקומה של בובה, שעשויה להפוך את התרגול  למשחק אטרקטיבי לפעוטות.

מתוך הצורך להתאים את עגלת המשחק והפיכתה לבטוחה ויציבה, תכננו הסטודנטים נופר ניזרי ונועם אמור, עגלה חדשה, שמאפשרת  לילדים בעלי יכולות שונות להשתמש בה ולתרגל את הליכתם.

שטיפת ידיים הינה פעולה בסיסית וחיונית שעבור רוב האוכלוסייה הבוגרת איננה מהווה אתגר כלשהוא בחיי היום-יום. מכיוון שכך, השיח הנוגע לבעייתיות ולקושי הטמון בפעולה פשוטה לכאורה זאת אינו עולה כמעט בציבור הכללי. אלא שעבור אוכלוסיות מסוימות, הדבר שונה בתכלית. במעון אלווין התעורר הצורך לתכנן ולייצר מתקן עליה, שמאפשר לילדים בעלי צרכים מיוחדים, לשטוף את ידיהם בקלות ובבטחה. בנוסף, עלה הצורך לתכנן ולייצר סבוניה, המתאימה למגבלותיהם של ילדי המעון. תכנון המוצרים ביקש להתחשב גם בהיבטים  נוספים הקשורים בתפעול ובאחסנת המתקן על ידי צוות המעון. הסטודנטים יוסי לרמן ואלון מלכה, המחלקה להנדסת מכונות, הרימו את הכפפה, והמציאו למעון פתרון הנדסי מתאים. 

במטבחים שמשרתים כמות גדולה של אנשים חשובה מאוד התנהלות נכונה וזרימת עבודה. מבין האלמנטים השונים שעוזרים בכך ניתן למצוא את עגלות השירות למיניהן שמאפשרות מעבר נוח, יעיל ומהיר. עד היום השתמש צוות מעון “אלווין” בעגלה פשוטה כדי לנייד את הארוחות מהמטבח אל שולחן האוכל, ולא פעם משתתפים הפעוטות בדחיפת העגלה. אלא שאחיזת הפעוט בעגלה אינה בטיחותית, אינה מותאמת לגילו וישנה סכנה שהאוכל יישפך עליו. בנוסף, לפעוט אין שדה ראיה בזמן דחיפת העגלה. הסטודנטיות  ירדן הראל ושחף אהרונוביץ תכננו אחיזה בטיחותית, מותאמת ומתכווננת, כך שתתאים לרוב הפעוטות. העגלה שהכינו מגדילה את שדה הראיה של הפעוט ומבטיחה שהאוכל הנמצא עליה לא יישפך עליו בזמן שינוע העגלה מהמטבח לכיתות.

מפעל שיקום “סראב” הינו מפעל מוגן לזכאי סל שיקום של משרד הבריאות ומהווה מסגרת תעסוקתית תומכת למשתקמים. במפעל עובדים כ-150 משתקמים צעירים ומבוגרים, יהודים וערבים, עולים חדשים וילידי הארץ מישובים רבים בגליל המערבי וצוות המפעל נותן מענה שפתי לדוברי ערבית ורוסית.

באולם הייצור של המפעל מרכיבים לרוב מוצרים של חברה המייצרת מוצרי חשמל. העבודה מחולקת לשלבי הכנה וייצור רבים, כך שכל שלב מותאם ליכולות התעסוקתיות, הפיזיות והקוגניטיביות של המשתקם ונותן מענה לשוני הבינאישי שמאפיין משתקמים שונים.

הסטודנטים שלנו אלכס גולדנברג וארטיום אגרונוב מהמחלקה להנדסת מכונות, בהנחיית עידן אילוז, מהנדס מכונות ובוגר המכללה, פיתחו וייצרו מספר מתקנים בעבור המשתקמים מתקנים שמסייעים למשתקמים בעבודתם. בזכות המוצרים של הסטודנטים, המשתקמים נהנים בעבודה בתחנת ההרכבה, מצליחים יותר ומספיקים יותר. ומה הלאה? כעת אלכס גולדנברג מנחה סטודנט צעיר יותר וביחד הם מפתחים ארבעה מתקנים נוספים והיד עוד נטויה. 

חנה, בת 17, נערה עם שיתוק מוחין, מתניידת באמצעות הליכון או כיסא גלגלים. חנה יכולה לעשות שימוש אקטיבי ביד אחת בלבד ועל כן כאשר מעוניינת למלא את בקבוק המים שלה בקולר משתמשת באסטרטגיות שגורמות למים להרטיב אותה, זקוקה לזמן רב להצלחה בפעילות המילוי או לחילופין זקוקה לסיוע מאיש צוות. הסטודנטית
אורטל אלפרסון, בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, פיתחה וייצרה מוצר המורכב מקשית המחברת בין הקולר לבין הבקבוק באמצעות תפסנים ובכך מאפשרת באמצעות פעולה ביד אחת למזוג את המים לבקבוק ללא הירטבות ובעצמאות.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ו, נדרשו סטודנטים לפתח מוצרים מסייעים עבור הדיירים והצוות המטפל בבית אבות ‘בראט’ בכרמיאל. מכשיר ה- APT) Active Passive Trainer ), מאפשר ביצוע תרגול לידיים ולרגליים עבור אנשים בשיקום. המכשיר נייד אך כבד (10 ק”ג). בכדי לתרגל את הידיים יש להניח המתקן על שולחן/ משטח מוגבה, על מנת לתרגל את הרגליים יש להניח המתקן על הקרקע ולמנוע החלקתו. לשם כך נדרש המטפל להרים את המכשיר ולהתאים את גובהו למטופל מספר פעמים ביום, דבר הגורם לכאבי גב ושחיקת הצוות המטפל. המוצר שתוכנן ופותח על ידי הסטודנטים דניאל וולקוב וליאוניד ארנדט בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין מאפשר תלייה של מכשיר ה-APT, מתקן זה מורכב מפרופילי אלומיניום ורתום לקיר. המתקן מאפשר שינוי גובה המכשיר בקלות באמצעות משקולות מובנות. באמצעות מחליקים המוצר מאפשר הנעה קלה של המכשיר על גבי מסילות וקיבוע הגובה הנדרש על ידי בורג אבטחה. כך, ניתן לבצע תרגול ידיים ורגליים של מטופלים בזה אחר זה ללא שחיקת הצוות המטפל.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. במעון קיים סולם טיפוס גנרי מעץ המאפשר עבודה מוטורית עבור הפעוטות במעון. הסולם הקיים אינו מאפשר טיפוס מגוון, לדוגמא שינוי בזווית טיפוס, סוגי אחיזות שונים, מרקמים וצבעים. פעוטות רבים מביעים חשש מטיפוס על הסולם הקיים. הסטודנטים מאור גנון ומתן בן שבת בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו וייצרו קיר טיפוס מודולארי המאפשר שינוי זווית, נותן מענה לסוגי אחיזות שונות וכן למרקמים וצבעים שונים.
כתוצאה מכך, ניכר כי לפעוטות יש מוטיבציה לטיפוס והמטפלים מבצעים בקלות התאמות בהתאם לצרכי הפעוט.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. פעוטות עם אוטיזם חווים קושי ביצירת קשר חברתי. קשר חברתי מושפע מתקשורת מילולית ותקשורת שאינה מילולית. במסגרת המעון, חלק מהמטרות הטיפוליות עבור הילדים כוללות יצירת אינטראקציות בין הפעוטות וכן עם הצוות הטיפולי. בחצר ישנו בית מעץ המשמש בעיקר כמחסן לצעצועי החצר. הסטודנטים שי שטרית ודודו שטרית בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, הפכו את בית העץ לסביבה המעודדת תקשורת. הבית כולל ‘חלונות הצצה’ שיאפשרו לצוות ולילדים לתקשר באמצעות משחק וקשר עין ומשחקים כגון ‘טלפון כוסות’ ומשחקים המעודדים שיתוף פעולה. הבית ותוכנו עודדו הנאה משותפת ומשחק משותף, הן בין הילדים לבין עצמם והן בין הילדים והצוות.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. פעוטות עם אוטיזם חווים קושי ביצירת קשר חברתי. קשר חברתי מושפע מתקשורת מילולית ותקשורת שאינה מילולית. במסגרת המעון, חלק מהמטרות הטיפוליות עבור הילדים כוללות יצירת אינטראקציות בין הפעוטות וכן עם הצוות הטיפולי. הסטודנטים ניסים אסור ורועי טל בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פתחו מתקן – משחק קבוע שניתן להשתמש בו בכמה אופנים. בגלל חוסר המקום בגן, נתלה הלוח על הקיר ושני צידי הלוח, משמשים למשחק באמצעות מנגנון סיבוב, כך שישנן פעילויות שונות המגרות בצבעים שונים ובחומרים שונים את הילדים ומשפרות יכולות מוטוריות תוך עידוד הנאה משותפת ומשחק משותף, הן בין הילדים לבין עצמם והן בין הילדים והצוות.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. במעון הגליל קיימת מיטת החתלה אשר תפקידה לסייע לצוות הגן בהחתלת הפעוטות. לא כל הפעוטות במעון מסוגלים לעלות באופן עצמאי על מיטת ההחתלה. לרוב נדרשת הסייעת להרים את הפעוט ולהניחו על המיטה. פעולה זו דורש מאמץ פיזי רב על צוות המעון ועשויה לגרום לנזקים בריאותיים לסייעת בשל הרמת המשקל הכבד מספר רב של פעמים במהלך היום. כמו כן, נגזלת מהפעוט תחושת המסוגלות והשליטה בביצוע המשימה. הסטודנטים, שלומי מליח ודור בזק בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, בנו מוצר המעודד את הפעוט לטפס באופן עצמאי על שידת ההחתלה, מסייע בפעולה המוטורית ובתחושת העצמאות של הפעוט וכן מפחית את העומס הפיזי מהצוות הטיפולי.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם.
במעון, לכל פעוט ישנו כיסא אישי. לצורך ישיבה נכונה, חשוב כי רגלי הפעוטות יהיו בזווית של 90 מעלות בין השוק לירך. בגילאים צעירים אלו קיימים הבדלי גובה משמעותיים בין ילד לילד. כיום קיימים במעון דרגשים שאינם מותאמים לכל כיסא בצורה אופטימלית: הם מותאמים לכל ילד באופן אישי ועל כן יש בכל שנה לייצר דרגשים חדשים. הדרגשים כבדי משקל, מתנתקים בקלות יחסית מהכיסא, מכבידים על הזזת הכיסא ממקום למקום, וכן בשל רוחב הדרגשים קיימת בעיה בעת הכנסת הכיסאות זה לצד זה מתחת לשולחן.
הסטודנטים עדן בן יאיר ולירן שלום בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, עיצבו וייצרו דרגש אוניברסאלי לפעוט המתחבר לרגלי הכיסא באופן פשוט המאפשר הגבהה של רגלי הפעוט בהתאם לגובהו.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. הסטודנטים, גלב פונומרנקו, דקל נדאף, יבגני צבילינג בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו משחק המשלב פעילויות יומיום תפקודיות תוך שימוש בפעילויות המאפשרות פיתוח של תפקודי ידיים שונים. המעון קטן מאוד פיזית ולכן גם המשחק קומפקטי ודינמי, חלקי המשחק נמצאים בקופסא המאפשרת החלפה של לוחות הפעילות ואחסונם בתוך הקופסא כאשר אינם בשימוש.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. כחלק מאבחון פעוטות על הספקטרום האוטיסטי קיימים ליקויים במערכת החושית. פעוטות רבים נמשכים לאביזרים סנסו-מוטוריים כגון חבית, גליל, טרמפולינה וכדומה.
הסטודנטים נדב כהן, עידן ישראל ופיטר קרזל בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין פיתחו וייצרו מנהרת החושים עם מגוון רחב של טקסטורות הנותנות מענה לחוש המישוש. בגלל החוסר במקום במעון, פותחה מנהרה שניתן לפרוש אותה ולאחסן ובעת השימוש לסגור לכדי מנהרה בצורה מהירה ופשוטה.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. משחק “קוקו” (peek a boo) הנו משחק נפוץ בגיל הרך. משחק זה מפתח את יכולת קביעות האובייקט, ומסייע ביצירת קשר ויוזמה לאינטראקציה עם האחר. על מנת לשחק במשחק זה המטפל עושה שימוש במעון במטפחת/ הסתרת פני המטפל על ידי ידיו כך שידיו אינן פנויות לפעולות נוספות. המשחק מתקיים במרחב חדר קטן המלא בגירויים מסיחים כמו צעצועים, ארונות, מראה ועוד. הסטודנטים דניאל פריינטה וטל ראובן בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו וייצרו משחק קוקו המופעל על ידי מניפה מתחת לשולחן קיים בחדר. המטפל באמצעות פעולה פשוטה אחת בלבד יכול לפתוח ולסגור את המניפה. במשחק זה ידיי המטפל פנויות ובכך מתאפשר גיוון באפשרויות המשחק. המשחק מתחת לשולחן תוחם את הסביבה ובכך מונע הצפה חושית על ידי שלל הגירויים האחרים בחדר.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ט, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בכרמיאל ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. שיווי משקל הנו רכיב חשוב בהתפתחותו של פעוט. מיומנויות שיווי משקל מבוססות על קלט מכמה אופנויות סנסוריות: וסטיבולרית (תנועה), פרופריוצפטיבית (מגע עמוק) וויזואלית (ראייה). פעוטות על הרצף האוטיסטי חווים ליקויים בעיבוד חושי, דבר המשפיע גם הוא על יכולות שיווי המשקל של הפעוט. על מנת לאפשר לפעוטות לשכלל את מיומנויות מערכת שיווי המשקל שלהם יש לייצר מוצר משחקי שייתן לפעוטות מוטיבציה להתנסות וישלב התנסויות שונות (סטטי ודינאמי).
הסטודנטים גארי קירז’נר ושרה גרטון בהנחיית ד”ר אורית בראון-בנימין, פיתחו וייצרו מסלול שיווי משקל הכולל מספר חלקים הניתנים לשינוי באופן מודולרי ומעודדים את הפעוט, באמצעות משחק, להתנסות בפעילויות המאתגרות את שיווי המשקל.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ו, נדרשו סטודנטים לפתח עזרים עבור דיירי בית אבות בראט בכרמיאל. בבית האבות נמצאים דיירים בשתי מחלקות: מחלקת תשושי נפש ומחלקה סיעודית. הסטודנטים אמין טאריף ונאג’י חטיב בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פתחו מתקן נייד המכיל מגירות ובהן אביזרים שונים, להפעלת כל החושים, המתקן מתכוונן בגובה, בזוויות ובמפתח כך שהוא נגיש לכל מטופל בצורה מלאה (שכיבה/ישיבה).

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ו, נדרשו סטודנטים לפתח עזרים עבור דיירי בית אבות בראט בכרמיאל. בבית האבות נמצאים דיירים בשתי מחלקות: מחלקת תשושי נפש ומחלקה סיעודית. הסטודנטים יגאל מוגילבסקי ומתן יפרח בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פתחו עמדת עבודה מתכווננת לגינון טיפולי עבור דיירים ניידים באופן עצמאי וכאלו המשתמשים בכסאות גלגלים. עמדות העבודה מתכווננות בגובה, לצורך עבודה נוחה, בעזרת כלי גינה עם מחברים מותאמים לשימוש גם בישיבה.

יונתן בן 13 לוקה במחלה נדירה cardiofaciocutaneous ואוטיזם, מביע הנאה גדולה מנסיעה בבימבה. היא מהווה עבורו את האמצעי העיקרי באמצעותו הוא מבצע פעילות פיזית ועל כן קיימת חשיבות יתרה בשימוש בה. בשל גילו וגודלו, הבימבות הקיימות בשוק גורמות למנח הגוף שלו להיות במנחים שעלולים לייצר כאבים וכן הנסיעה בבימבה אינה יכולה להיות חלקה. לא נמצאה בימבה מותאמת עבורו. הסטודנט אלעד קורטק בהנחיית ד”ר אורית בראון-בנימין פיתח וייצר בימבה המתאימה לגודלו של יונתן ובנוסף יכולה להמשיך ולגדול יחד עם יונתן כך שיתאפשר לו לנסוע בה ולהנות ממנה גם בגילאים בוגרים יותר.

מרכז מאר”ג שבכפר ורדים הינו מרכז תעסוקה בו עובדים בוגרים עם מוגבלויות. בנגריה שבמרכז קיימת עמדת ניסור המתאימה למפעיל אחד בלבד. רוב המשתקמים הינם בעלי לקויות מוטוריות מורכבות וחלקם מתניידים באמצעות כיסא גלגלים. על מנת שהמשתקמים בכיסאות הגלגלים יוכלו להפעיל את עמדת הניסור על משתקם נוסף לעמוד מצידו השני של השולחן דבר היוצר כיפוף בגבו. הסטודנטים שגיא דואק וטל מילר בהנחייתה של ד”ר אורית בנימין- בראון, פיתחו וייצרו עמדת ניסור לשניים המאפשרת עבודה אפקטיבית ומותאמת ארגונומית לשני משתקמים.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תשע”ה, נדרשו סטודנטים לפתח עזרים עבור אנשים עם כל סוגי המוגבלויות (פיזיות, מנטליות ורגשיות) העובדים במפעל החברתי ‘אקומיוניטי’ ומועסקים במיחזור פסולת אלקטרונית. הסטודנטים אלי טובול ורועי שטרית בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פתחו שולחן עבודה מתכוונן המותאם לגובה העובד, לעבודה בישיבה או בעמידה ועליו תוספות שונות המייעלות את תהליך הפירוק של הפסולת האלקטרונית תוך לימוד הרגלי עבודה נכונים וארגון סביבת העבודה.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תש”פ, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון אלוין צפת השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בצפת ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. הסטודנטים, טל קורץ, מיקי סופר ושלו לארי בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו משחק המשלב תנועת flexion של מפרק הקרסול בעת לחיצה על דוושה. המתקן מבוסס על דוושה כאשר בעת לחיצתה, מופעל גירוי בגובה הידיים והעיניים של הפעוט עד ללחיצה הבאה. סיבה ותוצאה.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תש”פ, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בצפת ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. הסטודנטים, אור פלך ויונתן ביטון בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו מתקן המעודד את הפעוט לטפס באופן עצמאי על שידת החתלה. המתקן מסייע בפעולה המוטורית ובתחושת העצמאות של הפעוט וכן מפחית את העומס הפיזי מהצוות הטיפולי.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תש”פ, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון אלוין צפת השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בצפת ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. הסטודנטים, ויטלי ארשאנסקי ועומר סירוטה בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו חדר חושך המאפשר סביבה נטולת גירויים חיצוניים (כגון: אור, צבע, תנועה ורעש) ומסייע לאדם עם לקות ראייה לשמר את שרידי הראייה . החדר נבנה באמצעות קרטון קשיח ונצבע בצבע שחור מיוחד. בתוכו חוברו מאחזים אליהם הותאמו משחקי אורות שונים ומגוונים המתאימים לחדר חושך. המשחקים מעודדים את שרידי הראייה של הילדים. מעון צפת הינו מעון קטן מבחינה פיזית ועל כן תוכנן חדר החודש באופן שיוכל להתקפל ולהתנייד ממקום למקום בקלות.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תש”פ, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון אלוין צפת השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בצפת ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. הסטודנטים, אילן כליפא, אליאס עזאר ואליאור סלע בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו עגלת אוכל המשמשת את הצוות במעון להבאת האוכל לשולחן תוך הנגשת העגלה גם לפעוטות, על מנת שיוכלו לדחוף את העגלה בקלות ובבטיחות במסגרת תפקידם כתורני אוכל. עגלת האוכל תוכננה להתאים הן לדרישות הפעוטות והן לדרישות המעון הקטן מבחינה פיזית. העגלה מתקפלת כדי לשמש רק בזמן הארוחות וקלה כדי לאפשר לפעוטות עצמאות בעת דחיפתה בזמן הארוחה, וכן כוללת אחיזות מותאמות לגיל הילדים. כמו כן, העגלה תוכננה להיות פונקציונאלית עבור המטפלים בגן ומכילה מקום לכלל האביזרים הנדרשים לארוחה, כגון סינרים, גלילי נייר והארוחה עצמה.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תש”פ, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון אלוין צפת השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בצפת ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. הסטודנטים, לילך אבינר ועידו אמיר בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו מעקה שעוצב כדי לעמוד בדרישות הבטיחות, וכולל מאחז מותאם לגובה הפעוטות. בנוסף, שולבו במעקה משחקים המעודדים את הפעוטות לעלות ולרדת במדרגות וזאת מכיוון שפעוטות רבים בעלי עיכוב התפתחותי נוטים לחשוש מעליה וירידה במדרגות.

במסגרת קורס ‘ביומכניקה שיקומית’ שהתקיים בשנת הלימודים תש”פ, נדרשו סטודנטים לפתח משחקים למעון הגליל השייך לעמותת ‘אלוין’ ובו לומדים פעוטות מגיל שנה עד שלוש שנים, הגרים בצפת ובסביבה, עם מוגבלויות מוטורית וחלקם אף קוגנטיביות וזקוקים למתקנים שיסייעו להתפתחות המוטורית והקוגנטיבית שלהם. הסטודנטים, סיון תור ויצחק ברסי בהנחיית ד”ר אורית בראון- בנימין, מובילת הקורס, פיתחו משטח שיווי משקל שיוכל לסייע בתרגול שיווי משקל סטטי וכן בתרגול שיווי משקל דינאמי באופן משחקי שיעודד את הפעוטות להתנסויות שונות. המשטח תוכנן בצורה של פאזל מודולרי אשר ניתן לחיבור באופנים שונים. כל חלק מהפאזל מציע תחושות שונות ומגוונות לכף הרגל היחפה של הפעוט. בנוסף, מכיוון ששטח המעון קטן, נוצר צורך לבנות משטח נייד ומתקפל הניתן לאחסון.

קישור לכתבה

קישור לכתבה

לעמוד פרויקטים ועבודות גמר של סטודנטים בכנס

קישור לכתבה