למידה מבוססת בעיות – PBL

למידה מבוססת בעיות (problem based learning – PBL) הינה גישת הוראה ולמידה אשר מדמה בעצם עבודה של צוות פיתוח בתעשייה. הגישה מאפשרת לסטודנטים להתנסות באופי העבודה האמתית בהנדסה, להיחשף לצדדים הפחות מוכרים בתפקיד המהנדס, ולהתמודד עם תנאי אי-וודאות שיהיו מנת חלקם בחייהם המקצועיים בהמשך.

המטרות של PBL על פי הספרות המחקרית הן: הבניה של בסיס ידע רחב וגמיש, פיתוח של יכולת פתרון בעיות (problem solving), פיתוח כישורי למידה עצמית ולמידה מתמשכת (LLL), פיתוח עבודה בצוות ועידוד מוטיבציה פנימית ללמידה.

תהליך הלמידה מתבסס על כך שלצוות סטודנטים מוצגת בעיה, אשר מהווה ציר סביבו מתקיימת הלמידה. ההתמודדות עם הבעיה מובילה את הצוות לזהות פערי ידע, ללמוד בצורה עצמאית על מנת לכסות את אותם פערי ידע, ולתכנן פתרון לבעיה שהוצגה. לאחר יישום הפתרון, על הסטודנטים לוודא שהפתרון אכן פותר את הבעיה. בסיום הסטודנטים מבצעים רפלקציה על התהליך שעברו.

במשך התהליך הסטודנטים עצמאים, ומנהלים את עבודתם בעצמם. תפקידו של המרצה הוא להפוך למנחה, ועליו לכוון את הסטודנטים ולמנוע מצבים של התבדרות, מבלי “ללמד” אותם בדרך המסורתית.

למה דווקא למידה מבוססת בעיות? העדויות מהתעשייה מצביעות על חוסר המוכנות של בוגרי ההשכלה הגבוהה הנדסית, בעיקר בהקשר של התמודדות עם מצבים של עמימות ואי-הוודאות, אי מוכנות ללמידה העצמאית, עבודה בצוות, התמודדות עם פתרון בעיות מורכבות ועם תחומים חדשים. חשוב לציין שלא מדובר בתופעה ייחודית למכללה שלנו או למכללות בכלל, מאפייניה ניכרים גם אצל בוגרי אוניברסיטאות .

יעודה של המכללה הוא להכשיר מהנדסים שיענו לצורכי התעשייה הטכנולוגית. מכאן החשיבות הרבה שהמכללה רואה בלמידה מבוססת בעיות כספינת הדגל של מיצוב המכללה כמובילה בחינוך ההנדסי בהשכלה הגבוהה בישראל
היישום של למידה מבוססת בעיות במכללה

המכללה החליטה ב-2018 להקצות משאבים רבים לקידום אימוץ גישת ה- PBL . במסגרת המרכז לקידום ההוראה והלמידה הוגדר מתפקיד של רכז לקידום תכניות הדרכה בחינוך הנדסי עם דגש על PBL. במסגרת פעילות זו המרכז מלווה מרצים המעוניינים לאמץ את גישת הלמידה מבוססת בעיות בקורסים שלהם, הן בשלב התכנון של הקורס והן במשך תהליך ההסתגלות. הגישה מוצגת ונדונה גם במסגרת תכנית “התחדשות”, תכנית הדגל של מדור ההוראה במרכז, ואשר כל מרצה במכללה אמור לקחת בה חלק תוך חמש שנים.

החלטת המכללה התבססה על היתרונות הרבים שבגישה, אשר אוששו במחקרים שונים בעולם, תוך ההכרה באתגרים הקיימים עבור הסטודנטים, המרצים והארגון בתהליך האימוץ, ולמרות המאמץ התקציבי הכרוך בכך, שכן קורס מבוסס PBL יקר משמעותית מקורס מקביל הנלמד בהוראה פרונטלית.

בעת קבלת ההחלטה על אימוץ למידה מבוססת בעיות כגישת הוראה ולמידה מרכזית, שלושה קורסים בלבד נלמדו אז במכללה על פי גישת ה- PBL. היום כבר מוכרים מספר קורסים נוספים כקורסים מבוססי PBL וקורסים רבים נוספים נמצאים בשלבים שונים של תהליך הכרה ותכנון. כל מרצה המעוניין להסב קורס לגישת הלמידה מבוססת בעיות מלווה ע”י המרכז לקידום ההוראה והלמידה לאורך תהליך ההכרה הפורמלית, תכנון הקורס ויישומו.

הכרה במאמץ הנוסף הכרוך בהוראת PBL

המכללה מכירה בהשקעה הנדרשת ממרצה המעוניין ללמד קורס על בסיס הגישה. אי לכך הוגדר נוהל תגמול נוסף, עובר מרצים המאמצים גישות הוראה מרובות הנחיה, דוגמת PBL ולמידת חקר.

במסגרת הנוהל, מרצה המיישם למידה מבוססת בעיות על פי סדרה של קריטריונים ברורים ומוגדרים, ומקיים במסגרת הקורס תהליך הנחיה משמעותי, זוכה לתגמול נוסף בהתאם לכמות שעות ההנחיה. בשנת הלימודים תשע”ט בוצע פיילוט של הנוהל, ולקראת שנת הלימודים תש”פ הנוהל יעבור עדכון לגרסתו הסופית ויופעל בצורה מלאה

ליווי מרצים המעוניינים לאמץ PBL

המרכז מספק תמיכה במרצים המעוניינים לאמץ למידה מבוססת בעיות. תכנית הליווי היא מקיפה ומשתרעת על פני שלושה סמסטרים לפי הפרוט הבא:

• סמסטר I : תכנון של הקורס בעבודה משותפת של המרצה ורכז המרכז
• סמסטר II: פיילוט שהמרצה מבצע בכיתה ע”י המרצה בליווי הרכז, הסקת מסקנות בסוף הסמסטר
• סמסטר III: ביצוע מלא לאחר הסקת מסקנות בעקבות הפיילוט

קהילת מרצים

עם ההתרחבות המשמחת של למידה מבוססת בעיות בקורסים במכללה, הולך ונצבר ניסיון משמעותי אצל המרצים המאמצים את הגישה. במרכז לקידום ההוראה והלמידה אנו רואים חשיבות רבה בהפריה הדדית ולמידה מתוך ניסיונם של עמיתים, ולכן הוקמה קהילה בנושא למידה מבוססת בעיות, בה החלוצים בהסבת קורסים ל- PBL לומדים יחד, משתפים מניסיונם ואשר תהווה מקום להתייעצות ותמיכה הדדית.